יום האישה הבינלאומי 2017
 מטה סוכנות האו”ם לענייני כלכלה וחברה באזור מערב אסיה (ESCWA), ביירות, לבנון
בנוכחות הקהילה הדיפלומטית הבינלאומית



 

 

 

 

 

 

 

 ראש מטה סוכנות האו”ם לענייני כלכלה וחברה באזור מערב אסיה (ESCWA), רימה ח’לף שפתחה את יום האישה הבינלאומי בביירות ב – 2017. מתחת תמונתו של מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, שדבריו הוקראו בפתיחת האירוע.

תרגום קטעים מדברי מזכ”ל האו”ם
וראש מטה סוכנות הא”ום לענייני כלכלה וחברה באזור מערב אסיה,רימה ח’לף
לרגל יום האישה הבינלאומי, שישה במרץ 2017

 

“בשעה 10 בלילה גשום, קצין כוחות הכיבוש הישראלי דפק על דלתה של ויסאל, אום נביל, בכפר דיר ע’סאנה שבצפון הרמאללה. והורה לה למסור את שני בניה שבאו לעצור, והוסיף: “הלבישי אותם בגדים חמים בקור הזה, לא תראה אותם שוב”.

 ויסל ענתה: “אני אראה אותם שוב. הם יגדלו. הם יתחתנו ויהיו להם ילדים. אבל אתה לא תזכה לראות את סוף השנה”. האירוע הזה התרחש ב -1982. היום מספרת ויסאל את הסיפור כשהיא מוקפת בילדיה ובנכדיה. גורלו של הקצין אינו ידוע “.

“כבוד השרה לענייני נשים בלבנון, ג’ין אוגאספיאן; האמנית גב ‘אל-רומי; מכובדים; עמיתים; קהל נכבד:  הסיפור הזה מגלם את החוזקה של הנשים שלנו אפילו בזמן אסון, ואיתו אני פותחת את יום האישה הבינלאומי. היום אני מעבירה את המסר האחרון שלי אליכן מהדוכן הזה”.

“אלה העוסקים בתפקידים רשמיים באזורנו, כמוני ורבים מכם, יודעים כי הם נהנים מחופש גדול יותר כאשר הם מרוחקים מן השלטונות; ומשוחררים מן הצנזורה, כופים על עצמם לא לפחד אלא להגן על עמיתיהם ומוסדותיהם. שחרור זה יוצר חופש בחירה, ואני, כמו ויסאל ורבים אחרים, בוחרת בתקווה. אני בוחר בתקווה למרות העוול האכזרי באזורנו, ואולי בגללו”.

“היום, בעולם הערבי, מדינות קורסות תחת לחץ של קונפליקטים מתמשכים, בעוד שמדינות אחרות הנתפסות כיציבות נמצאות על סף פירוק מסכסוכים סמויים ואכזריים. מיליונים נפלו קורבן. ילדים נגררים מכיתות הלימוד ונזרקים לשדות הקרב. חיי נשים נהרסים. אנשים נאלצים לבחור בין להימכר בשוקי עבדים או הוצאתם להורג בכלא; בין הרעבה למוות בכלא או הרג מחביות נפץ, הנחת טילים, או במכונית תופת בזמן הפגנה בכיכרות”.

“הן נשים והן גברים סובלים מעוולות אלה, אך נשים סובלות מדיכוי נוסף ואפליה מגדרית. חוקי המעמד האישי מפלים את זכויותיהן בנישואין, גירושין, משמורת ילדים, חופש תנועה וזכויות קניין. האפליה והדחיקה לשוליים בשוק העבודה מונעים מהן הזדמנויות תעסוקה שוות על אף כישוריהן. נשים עדיין חשופות לאלימות במשפחה ולהטיה מגדרית מוסדית”.

“במדינות הסובלות מעימותים, כמו עיראק, לוב, סוריה ותימן, נשים סובלות מטבח, הרס, עקירה, סחר בבני אדם ועוולות אחרות המכווצות את החברות שלהם. בנוסף הן נושאות את עיקר הדיכוי שנגרם להם על ידי קהילותיהם, ומונעים מהן את מהות החיים ומחייבים אותן להיאבק על הישרדות בפינה מפרכת זו של העולם. גברים יוצאים לסחור במוות בינם לבין עצמם, משאירים את הנשים לטפל בפצעים, לגדל ולחנך ילדים ולהתפרנס מאדמה ארעית, בין הפצצות בבית הרוס או בין התקוממות באוהל מאולתר “.

“בפלסטין, לעומת זאת, העוול שנגרם על ידי האוכלוסייה הוא ייחודי. הם [הפלסטינים] גורשו מארצם ונשללה זכותם להגדרה עצמית אפילו חלקית ביותר. כיום, בתיהם ואדמותיהם נתפסים על מנת לבנות התנחלויות עבור זרים מבחוץ. הם [הפלסטינים] כפופים לשלטון צבאי, מעצר מינהלי ממושך והוצאות להורג ללא משפט. אלה [הפלסטינים] ששרדו את כל זה סובלים ממערכת של הפרדה גזעית שמענישה אותם בשל מוצאם הגזעי, שפתם ודתם, ומעניקה לכוחות הכובשים את הכוח להקצות את חלקם באדמה ובשמים”.

“יש אנשים שיגידו שזה לא הזמן המתאים לדבר על זכויות הנשים, בעוד אומות נמצאות בסכנה. הם יגידו לנו כי קצת עינויים, הרג של אנשים חפים מפשע או הרעבתם אינו פשע, כי זה למען רצון הרוב ויציבות המדינה”.

“הם ידרשו מאיתנו לקבל את ישראל כמדינה יהודית המפלה אנשים על בסיס דתם, כי זה מוכתב על ידי מאזן הכוחות. אבל אני אומרת לכם, שהקולות האלה ייעלמו בהדרגה ויגררו את בעלי הקולות האלה להשמדה “.

“קבלת ישראל כמדינה דתית, שבה די להיות יהודי כדי להיות אזרח, הוא נושא להפרה בוטה של עקרון השוויון. זה לא יביא שלום וביטחון, כאמור, אבל יאיים על המערכת הפוליטית האזורית בכללותה ויוצרת זרמים של קריאה מחדש לגבולות על בסיס של דת “.

“פתרון אזורי שמקודם על ידי לחיצה על צדדים באזור להתפשר על זכויותיהם של הפלסטינים והערבים, ואפילו על זכות האדם הכללית לשוויון ולא אפליה, לא רק יוביל לנכבה שנייה, מרתיעה יותר ומרחיקת לכת יותר מהראשון. מהלך זה לא יעניק לגיטימציה למשטר האפרטהייד הישראלי, אלא יוריד מהלגיטימציה של השותפות לצדדים אלה באזור”.

“ראינו מיליוני אנשים צעירים ברחובות שלנו, חצי מהם נשים … הנשק היחיד שלהם נגד אלות וטנקים היא תקווה עקשנית. הם אמרו לרודניהם, אלה שזייפו וכפו עליהם את המגבלות: אנו עוד נראה את ילדינו. הם יגדלו, יתחתנו והיו להם ילדים. אנו עוד נראה את הנשים שלנו מועצמות, בונות לצד גברים, מביאות לשגשוג האומות ועמידות בפני כל ניסיונות החיים”.

סיכום האו”ם: “ח’לף פנתה לקהל של פוליטיקאים, דיפלומטים, אינטלקטואלים ומומחים לזכויות אדם וזכויות אדם. המסרים העיקרים לאירוע הועברו גם על ידי שרת החוץ הלבנונית לענייני נשים, ג’אן אוגאספיאן והדיווה הלבנונית מאג’ידה אל-רומי, וסגנית מזכ”ל הוועד, חוולה מטר, קראה את הודעתו של מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש.
“ההנצחה”, שהוצגה על ידי השחקנית הלבנה הנודעת טקלה שמון, צוינה גם בהופעות אמנותיות של הזמרת אומיימה אל-ח’ליל, מלווה בפסנתר על ידי המוזיקאית האני סיבליני, וכותבת התיאטרון והמופע ראדה טהא, שהציגה סצינות של לינה אבעד. האירועים במהלך היום כללו שולחן עגול בשיתוף עם או”ם נשים, יריד מלאכתר יד, תערוכת אמנות של קטיה טרבולסי בשיתוף עם גלריה סאלח ברקאת, הקרנת הסרא “6,7,8” וכרזת מחווה”.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Author

unwatch

Related Posts