מדוע מנכ”ל Human Rights Watch קן רות’ לא מגנה את חטיפת הנערים הישראליים?

מאמר דעה מפי מנכ”ל UN Watch הלל נוייר.
לגרסת המקור באנגלית לחצו כאן.

בניגוד למזכ”ל האו”ם ולצלב האודם, ראש הארגון הלא-ממשלתי Human Rights Watch מסרב לגנות באופן מפורש את חטיפתם של שלושת הנערים הישראלים מיום חמישי האחרון. במקום, קנת רות’ בוחר להדגיש כי הנערים למדו בבית-ספר ב”התנחלות לא חוקית” ודורש כי מבקריו יגנו תחילה אירוע אחר שחל לפני כחודש – הריגתם לכאורה של משליכי אבנים פלסטינים בידי צה”ל.

לאחר דרישות חוזרות ונשנות מצד משתמשי טוויטר אל מנכ”ל HRW קנת רות’ שישמיע את קולו בנושא החטיפה, רות’ הגיב לבסוף בציוץ שהונדס בקפידה: “למידה בבית-ספר בהתנחלות לא חוקית אינה מצדיקה את חטיפתם לכאורה של הצעירים הישראלים. יש לשחררם”.

אבל מדוע רות בכלל טורח לציין כי הצעירים – ששניים מתוכם מתחת לגיל 16 – לומדים ב”התנחלויות לא חוקיות”?

לאורך כל ההיסטוריה, האם אי פעם ראש ארגון זכויות אדם הוציא הודעה המתייחסת לבני ערובה חפים מפשע – בזמן שאלו עודם בידי חוטפיהם – שבאופן מכוון מקשרת אותם לפעולה “לא חוקית”, שלא לדבר על כל שחצי מהודעתו מוקדשת לכך?

למרות שרות’ נראה כמי מתעקש שעובדה זו “אינה מצדיקה” את חטיפתם, ההסבר האפשרי היחיד לכך שהוא בוחר לציין זאת הוא כדי לערער את טענתו שלו, המסתכמת בלא יותר מ”יש לשחררם”.

הנוהל השגרתי של HRW הוא לגנות מעשי חטיפה כגון זה כהפרות של החוק הבינלאומי.

ואכן, במקרים דומים אחרים, HRW הוציא הצהרות עיתונאיות מפורטות ודו”חות ארוכים המגנים את חטיפתם של אזרחים כפשעי מלחמה, תוך כדי התייחסות לפרק והפסוק המתאימים מאמנת ג’נבה.

ועדין, במקרה זה לא רק שהציוץ של רות’ נכשל מלציין באופן מפורש את החוק נגד מבצעי החטיפה, אלא שבמקום הוא אף נקב בחוק נגד הקורבנות – הלומדים בבית-ספר בהתנחלות “לא חוקית”.

מנגד, הצלב האדום – שהמטה הארגון בג’נבה ממוקם במעלה הרחוב מאיפה שאני כותב שורות אלו, ואני מבטיח לכם – הוא אינו נמנה על חברי מועדון התנועה הציונית – הוציא הודעת גינוי חד משמעית:

“International humanitarian law prohibits abduction as well as the taking of hostages. The ICRC calls for the immediate and unconditional release of Eyal Yifrah, Gil-ad Sha’er and Naftali Frenkel. They must be treated humanely, and their lives and dignity protected and respected, as required by international humanitarian law.”

זה בדיוק מסוג הדברים שארגון HRW של רות’ היה אומר במקרים אחרים – אבל לא, כך נראה, כשמדובר בקורבנות ישראלים.

אך בניגוד לרות’, שנראה כי העובדה שהקורבנות הם ילדים לא משנה לו כהוא זה, מזכ”ל האו”ם בן קי-מון חשב אחרת:

“The Secretary-General condemns the abduction on 12 June of three Israeli students, including two minors, in the West Bank. He expresses his solidarity with the families of the abducted and calls for their immediate release.”

מאחר והאו”ם הוא כפי שהוא, למרבה הצער חש המזכ”ל בהצהרתו צורך להוסיף הערה על פעילות ישראל בעזה, אבל לפחות הודעת הגינוי הראשונה שלו הייתה איתנה, מפורטת וחד משמעית, והוא אף לקח צעד רגשי נוסף והביע סולידריות עם משפחות הקורבנות.

לאחר שלחצתי באופן אישי על רות’ בנוגע לציוץ המביש שלו, הוא הגיב בציוץ חדש: “חטיפתם של שלושה ילדים ישראלים אינו בסדר. כמו גם הריגתם של שני ילדים פלסטינים שאינם מהווים שום איום מידי. התצטרפו אלי בגינוי שניהם?”.

נראה כי רות’ תופס עצמו כעושה ויתור כלפי מבקריו – אוקי, החטיפה אינה בסדר (למרות שאינה “לא חוקית”, ועוד פחות “פשע מלחמה”) – ואז, הודף ודוחף, הוא מציב בפניהם אתגר: “התצטרפו אלי בגינוי שניהם”?
מדוע רות’, או כל אחד אחר, חייב קודם לגנות את ישראל בעניין לא שייך שאירע לפני כחודש, חמור ככל שיהיה לטענתו, לפני שהוא מגנה את הפשע המתמשך מסוף השבוע האחרון שבוצע על ידי טרוריסטים פלסטינים?
מדוע החיבור המלאכותי, בייחוד כשרות’ כבר גינה את המעשים לכאורה של צה”ל פעמים רבות במהלך החודש האחרון?

מדוע להשוות את חטיפתם של קטינים חפים מפשע להריגתם לכאורה של מידי-אבנים רעולי פנים בהפגנה אלימה, חמורה ככל שתהיה התקרית האחרונה?

חשוב לזכור כי היום, קן רות’ הוא האדם החזק ביותר בעולם זכויות האדם הגלובאלי.בזמן שהענקית לשעבר אמנסטי אינטרנשיונל שקועה היום בסכסוכים פנימיים, מאבקי איגוד והנהגה החגה סביב עצמה, רות’ שולט באימפריה המוערכת ב-228 מיליון דולר המגייסת דיפלומטים בכירים, דמויות מפתח באו”ם ועיתונאים לצוות הגלובאלי המתרחב שלה, באותו הזמן בו הם מציבים את אנשיהם שלהם בעמדות השפעה מרכזיות, כולל בדרגים הבכירים של חטיבת זכויות האדם במחלקת המדינה האמריקאית.

למרבה הצער, בעוד שהארגון עושה עבודה חשובה בתחומים רבים, חשבון הטוויטר של המנהיג האימפריה – שנולד יהודי – חושף אובססיה פתולוגית המציגה את המדינה היהודית כרודפת שטחים חסרת תקנה, גזענית או צמאת דם, המביאה אותו להעלים עין, ואף גרוע מכן – להסביר, מדוע מתבצע טרוריזם נגד ישראלים.

כשארגון זכויות האדם שלך בניו-יורק יותר אדיש לסבלם של יהודים חפים מפשע מאשר ארגונים בינלאומיים הידועים לשמצה כפרו-ערבים דוגמת האו”ם והצלב האדום, זה הזמן להבין שיש לנו בעיה.

Author

unwatch

Related Posts